צילום מחול כאמצעי לביטוי רגשי
שלב היישום
אחת התמונות שבעיניי מתכתבות היטב עם תמונה של ג'ין שיאבון היא התמונה הימנית. התמונה השמאלית היא צילום של שיאבון. תמונות אלו מתכתבות בעיניי בזכות מספר קריטריונים- ראשית, גודל הפריים בשני הצילומים מתמקד אך ורק ברקדנית. הפריים קרוב יחסית לרקדנית ונותן תחושה לצופה שהוא קרוב אליה. שנית, הקומפוזיציה בתמונות והתנועה אשר מבצעות הרקדניות זהה כמעט לחלוטין. נוסף על כך, זווית הצילום היא זהה- eye level. גם כן, התאורה היא תאורה מלאכותית בשתי התמונות. בתמונה של שיאבון הדמות מוארת רק מקדימה, ובצילום שלי הדמות מוארת בעיקר מצידה הימני-לפניה. לבסוף, יחסי הדמות-רקע והרקע עצמו זהים. בשתי התמונות הרקע הוא שחור כדי שהצופה יתמקד ברקנית ובתנועה מלאת הרגש אשר היא מבצעת. בנוסף, למרות שהרקע לא מטושטש לחלוטין העין של הצופה הולכת ישר אל הרקדנית.
אחת התמונות שבעיניי מתכתבות היטב עם תמונה של ג'ין שיאבון היא התמונה הימנית. התמונה השמאלית היא צילום של שיאבון. תמונות אלו מתכתבות בעיניי בזכות מספר קריטריונים- ראשית, גודל הפריים בשני הצילומים מתמקד אך ורק ברקדנים. הפריים קרוב יחסית לרקדנים ונותן תחושה לצופה שהוא קרוב אליה, אך בכל זאת יש מקום בפריים בשביל לתת לרקדנים "לסיים" את התנועה שלהם. שנית, הקומפוזיציה בתמונות והתנועה אשר מבצעים הרקדנים זהה כמעט לחלוטין. נוסף על כך, זווית הצילום היא זהה- eye level. גם כן, התאורה היא תאורה מלאכותית בשתי התמונות. בתמונה של שיאבון הדמות מוארת רק מצידו הימני, ובצילום שלי גם כן הדמות מוארת בעיקר מצידה הימני. לבסוף, יחסי הדמות-רקע והרקע עצמו זהים. בשתי התמונות הרקע הוא צבע נייטרלי (אפור, לבן) כדי שהצופה יתמקד ברקדנים ובתנועה מלאת הרגש אשר הם מבצעים. בנוסף, למרות שהרקע לא מטושטש לחלוטין העין של הצופה הולכת ישר אל הרקדנית.