צילום מחול כאמצעי לביטוי רגשי
את עבודת החקר שלי בחרתי לעשות בנושא צילום מחול כאמצעי לביטוי רגשי.
ראשית, אציג את המשמעות של מחול ואת הרגש שנכנס לכל יצירה/ריקוד. לאחר מכן, אציג את הקשר בין הצילום לרגש, ואיך ניתן לתפוס רגש ותנועה במצלמה. לבסוף, אציג את הקשר בין צילום המחול לביטוי רגשי.
"המחול הוא כלי ביטוי חזותי לתחושות רוחניות שבאדם. הרקדן כשרוקד, הופך להיות היצירה האומנותית עצמה."- כך כותב ד"ר משה קדם. במאמרו, קדם מפרט מספר גישות לרעיון של הרגש המועבר על ידי תנועות במחול. אציג את אחת הגישות שמקורה ממרתה גרהם, רקדנית אמריקאית מהמאה העשרים.
מרתה גרהם הגדירה את רקדניה כאקרובטים של א-להים. אמרה זו כאחרות העוסקת בא-לוהות או בכוח יצירה מופיעה במיתוסים שונים, ומקורה במיסטיקה או בתת-תודעתו של כל המבטא אותה.
כאשר מדובר ביצירה אומנותית, יש לאומן מטבע ברייתו כלים ליצור ממעיין נפשו ולתת לרגשותיו ביטוי חזותי ואסתטי. האומן משתמש בתת-ההכרה שלו כברכב. התפילה האקסטטית המתהווה תוך מחול שובה את החושים יותר מכל התנסות אחרת. דרך זו של תפילה מעודדת את נטישת-הגוף ואת התעלות הרוח על החומר ונותנת ביטוי לנשמה היתרה.
אקסטזה היא מלה יוונית, שמשמעותה אבדן-גשמיות, "TRANCE". הנשמה עוברת שינוי מהותי. נכנסת ליחסים עם ישות אחרת והופכת לחלק ממנה, או לעושת-דבריה. אדם במצב אקסטטי אטום למסרים הגיוניים ופתוח למודעות פנימית שמוליכה אותו למחוזות נפשיים אליהם לא היה מגיע בהכרה מלאה. הגוף האקסטטי הופך לכלי מקבל, לעושה דברו של כוח-על המפעיל אותו. מצב נפשי זה מתאפשר עקב השתחררות מכבלי היומיום.
בתנ"ך (שמואל ב ו,טז) מתואר דוד המלך כשהוא מבטא תוך כדי מחול רגשות שאינם באים לידי ביטוי במילים. הוא פיזז וכרכר לפני ארון אלקים שחזר משבי הפלשתים. תחושת ההתמזגות עם האני העליון, תחושת הזרימה עם התת-מודע, האפשרות להגיב למסרים פנימיים, האפשרות להגיע למחוזות נפשיים המותווים על ידי התת-מודע ידועה בשם השראה ו/או רוח אלוקית הצולחת על האדם. אותה השראה מכתיבה לאמן את הדרך ליצירה, מעלה בפניו צורות, משמיעה לו ניגונים, מכוונת את תנועותיו במחול.
ארגון היצירה, עריכת החומר, מיקוד "באינטונציה" החזותית של צורת המטרה, הם עבודה יוצרת בשלב שני, הפיכת החומר למסר אומנותי. העימוד על הבמה, פיתוח הואריאציות על הנושא התנועתי, שילוב המוסיקה, התאורה, התפאורה, יצירת הדינמיקה שבמחול, השימוש בשטח ובחלל, צורתם הסופית של המבנים הקומפוזיציונים, המאוישים בגופותיהם ובתנועותיהם של הרקדנים, כל אלו תורמים למסר הרגשי והאסתיטי של החומר והופך חוויה רגשית לביטוי אומנותי.
על מנת להסביר את הקשר בין צילום לרגש, איעזר במילים של